ארכיב עבור 'Versus the Spin'
Versus the Spin – November 2010 Edition
1. לפני הכל
בפינת המתים המוזיקליים השבועית: פיטר "סליזי" כריסטופרסון, שידו נגעה לא רק בהקמת חברת העיצוב "היפגנוסיס" שאחראית בין השאר לרוב העטיפות המוצלחות של אלבומים של פינק פלויד, אלא גם בכמה מאושיות האינדסטריאל – Throbbing Gristle, ואחר כך Psychic TV ו-Coil (עם ג'ון באלאנס, שגם הוא נפטר החודש לפני שש שנים), נפטר בשנתו, בביתו שבבנגקוק, בגיל 55.
2. Versus the Spin – November 2010 Edition
חודש נובמבר מסתיים, וחודש דצמבר מתקרב כדי להחליף אותו. לאמריקנים יש תרנגולי הודו ופשטידות דלעת. לנו יש את האוסף הזה. הנה:
1 | The Punch Brothers – Kid A / Wayside (live in Newport Folk Festival, 2010) | ||
בנג'ו, מנדולינה וכינור. לא בדיוק הכלים שהייתם מדמיינים בהם גרסת כיסוי ל"Kid A". ללהקה הזו, שהיא צאצאה של להקת הבלוגראס המאד מוצלחת Nickel Creek, קוראים The Punch Brothers (ולנגן הבנג'ו שלה, במקרה, קוראים נועם פיקלני) והכאוס שחותם את גרסת הכיסוי שלה גולש כל כך בטבעיות לקטע מקורי שלהם, שהשארתי גם אותו. | |||
לשמוע | לקנות | ||
2 | Larry Barrett – The Big Slowdown | ||
לארי בארט הוא מוזיקאי מדור שמתחיל להיכחד. הוא התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו כשהשאיר בנונשלנטיות שתי קלטות דמו בחברת תקליטים (גרמנית) בזמן שהיה נגן הופעות של להקה אחרת, והציע להם להקשיב למוזיקה בזמנם הפנוי. מאוחר יותר, חברת התקליטים היתה צריכה לשכנע אותו להקליט את המוזיקה החדשה שניגן בהופעות ולהוציא אותה בתור אלבום. הקול של בארט מזכיר קצת את זה של מייקל סטייפ, אף על פי שהם לא חולקים מהמים של את'נס, ג'ורג'יה (בארט הוא מסיאטל), והמוזיקה שלו היא קליטה במידה הנכונה ומקורית במידה הנכונה כדי לגרום לנו להבין למה חברת התקליטים ההיא התלהבה ממה ששמעה כבר בשתי הקלטות הראשונות. | |||
לשמוע | לקנות | ||
3 | Leonard Cohen – Because Of | ||
לאונרד כהן, כבר משורר מזקין שמביט ממרומי הגבעה על העולם שהולך ומתרחק, מתחיל לסכם כבר כמה שנים, ובאלבום האחרון שלו, בינתיים, שר את השיר הזה – מעין מבט לאחור על האהבות שהיו לו ולא היו לו והדרך שבה השירים שלו מתגלגלים להיות אהבות חדשות והאהבות החדשות שלו מתגלגלות להיות שירים. כהן, כמובן, יודע שהדרך הבטוחה ביותר היא לתפוס את היום משני הקצוות שלו ובמקביל לכל הסיכומים כבר עובד על אלבום חדש. | |||
לשמוע | לקנות | ||
4 | Ani Difranco – Letter to a John | ||
כשאני דיפרנקו תפסה את האוזן שלי בחנות דיסקים בגלזגו, היא כבר היתה מגובה בלהקה, שכללה גם באס ותופים, אבל בארבעה מתוך חמישה האלבומים הראשונים שלה אלה היו רק היא והגיטרה האקוסטית שלה שהתמודדו לבד עם המילים הקשות שלה, המוטחות במאזינים כדי לעורר אותם מהתרדמה שלהם. השירים שלה מרחפים מעל, ונכנסים לתוך הנשמות של, כל הבחורות האבודות שהיא בוחרת לגלם בהם, ובמקרה הזה, שבו היא דווקא כן בוחרת לצרף לשיר שלה באס ותופים, זה נסיון שלה לתת נופך אחר, אנושי יותר, לסיפור של חשפנית בעל כורחה. | |||
לשמוע | לקנות | ||
5 | Rich Poor Ones – Milwaukee | ||
כנראה שמילווקי, העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר בוויסקונסין, היא לא העיר הכי נערצת בארצות הברית. אני מסיק את זה משני דברים שאני מוצא ברשת – הראשון הוא שאלה של מישהו באתר שבו משתמשים עונים על שאלות של משתמשים אחרים – למה אין שירים על מילווקי, כשיש שירים מפורסמים על הרבה ערים אמריקניות אחרות? השני הוא העובדה שצריך להרחיק עד נורבגיה כדי למצוא שבעצם יש. אני לא מאמין שחברי הלהקה הזו, שכבר הספיקה להתפרק ושהסולן שלה כבר הספיק לפצוח בקריירת סולו מצליחה למדי במדינה הצפונית, ביקרו אי פעם במילווקי, או שיש לה איזושהי חשיבות בשבילם, אבל היא התאימה כנראה לשם של השיר הכל כך נורבגי הזה. | |||
לשמוע | לקנות | ||
6 | Dar Williams – Starman | ||
הגולשים באתר של דאר וויליאמס נתבקשו לבחור בשיר, שגרסת כיסוי שלו וויליאמס תבצע ותוציא כסינגל דיגיטלי. אחרי סיום ספירת הקולות גילו אנשי האתר של וויליאמס שהשיר המבוקש הוא "Starman" של דיוויד בואי – בחירה מצוינת לכל הדעות. וויליאמס, בתורה, עשתה את מה שכל אמן שמכבד את עצמו היה עושה, וניסתה ככל יכולתה למצוא דרך להפוך את השיר הזה, ולו בכמה הבדלים קטנים, לשיר שלה. הוא יצא במקור בגרסת ליקוויד אודיו – וגם השיר וגם הטכנולוגיה כבר עברו מן העולם. עכשיו הוא מרחף לו כ-MP3 ברחבי האינטרנט, והנה הוא הגיע גם לכאן. אתם צריכים לנצור אותו, אם כן. השמועות אומרות שהוא נדיר. | |||
לשמוע | לקנות | ||
7 | The Divine Comedy – Make It Easy on Yourself (live at Shepherd's Bush Empire, 1997) | ||
ב-1997, כשניל האנון והלהקה שלו כבר זכו להצלחה מסוימת, האנון יכל להגשים חלום קטן ולהופיע, עם תזמורת שלמה, בשפרדס בוש אמפייר בלונדון. כמה דברים טובים יצאו מההופעה הזו, ומהחזרות שקדמו לה. הדבר הראשון היה המיני-אלבום "A Short Album About Love" שהוקלט כולו בחזרות לקראת ההופעה, עם התזמורת המלאה שמשתתפת בהופעה. הדבר השני היה מגוון גרסאות כיסוי לשירים שזקוקים לתזמורות, שפוזרו בסינגלים מתוך המיני-אלבום. זה אחד מהשירים האלה, גרסת כיסוי לאחים ווקר, שכשחושבים על זה – היא אך מתבקשת מלהקה כמו The Divine Comedy. | |||
לשמוע | לקנות | ||
8 | Lisa Gerrard – Sanvean (I Am Your Shadow) | ||
אחרי שהקימה את הצמד Dead Can Dance עם ברנדן פרי, והקליטה איתו מוזיקה שבעיניי היתה הבבואה המודרנית של מוזיקה כנענית – מוזיקה מזמנים רחוקים ומתרבויות רחוקות שרק הדים שלהן מבצבצים היום, בעיקר מבין הריסות, ולאחר הקלטת וצילום ההופעה שבזכותה שמעתי את הלהקה בפעם הראשונה, ליסה ג'ררד החליטה לצאת לקריירת סולו, באלבום שכלל גם את השיר הזה. כמה עשרות סצינות סוחטות דמעות בסדרות וסרטים אחר כך, השיר הזה עדיין מוכיח כמה המוזיקה של הצמד הזה ונגזרותיו יכולה להיות מלאה ברגשות, גם כשהיא מנותקת מקונטקסט של שפה או מילים. | |||
לשמוע | לקנות | ||
9 | Afghan Whigs – Be for Real | ||
"תודה על השיר, מר דמי," אומר ליאונרד כהן בסיום הגרסה שלו לשיר הזה באלבום "The Future". מר דמי הוא טד דמי, הבמאי של הסרט "בחורות יפות", ואת השיר הזה, שבמקור ביצעה מרלנה שואו בשנות ה-70, מבצעת כאן Afghan Whigs, שהסולן שלה, גרג דולי, אחראי על ההפקה המוזיקלית של פסקול הסרט – שכלל בין השאר שירים של הלהקות של שני שותפיו לגלגול הראשון של Twilight Singers, שון סמית' והרולד צ'יצ'סטר. | |||
לשמוע | לקנות | ||
10 | The Swell Season with the Low Anthem and Tao Rodriguez Seeger – The Auld Triangle (live in Newport Folk Festival, 2010) | ||
מאז שהכרתי אותם, נדמה ש-The Low Anthem נמצאים בכל מקום שבו אני נחשף למוזיקה. כאן, למשל, The Swell Season, שהם הלהקה שהוקמה בעקבות ההצלחה של שיתוף הפעולה בין גלן הנסארד ומרקטה אירגלובה בסרט Once ובפסקול שלו, וחתמו את סיבוב ההופעות המשותף שלהם עם הלהקה בפסטיבל ניופורט, מעלים אותם על הבמה כדי לעזור להם בשיר שחותם את ההופעה הזו, שאת מילותיו כתב המחזאי (וסופר ומשורר וכותב מאמרים) האירי ברנדן ביהן ללחן עממי. הם נעזרים גם, בשביל אפקט הפאב האירי שקשה לשחזר בניו אינגלנד, בטאו סיגר, שהוא הנכד של פיט סיגר, ובקהל. | |||
לשמוע | לקנות | ||
11 | Deacon Blue – Real Gone Kid | ||
שנות השמונים היו עשור קשה מכל מיני סיבות. מעבר לסיבות הברורות מאליהן, אלו שקשורות בתסרוקות ספציפיות ובהחלטה המצערת משהו של גברים להתאפר ולענוד תכשיטים מוגזמים בקליפים לשירים, מכל סוג שהוא, שנות השמונים היו רוויות כל כך במוזיקה מסוגים מסוימים, שלהקות מסוימות, כמו Deacon Blue למשל, זכו להכרה סמלית אז, וכמעט בשום הכרה מאז. אבל הלהקה הזו היא אחת מהדוגמאות הטובות יותר למוזיקת פופ מוצלחת, ואפשר להגיד את השם שלה בנשימה אחת, בזכות המוזיקה אם לא בזכות המילים, עם Prefab Sprout. | |||
לשמוע | לקנות | ||
12 | Radiohead – Kid A | ||
הביצוע ההוא, שפותח את האוסף הזה, תקע את השיר הזה, המקורי, בראש שלי למשך כמעט שבוע שלם. עשיתי את אחד מהדברים שהייתי יכול לעשות כדי לגרום לשיר הזה להפסיק להיות תקוע בראש שלי, מפני שזה קשה, אחרי הכל, לזמזם שיר מהסוג הזה של רדיוהד לאורך זמן, ויצרתי ממנו רינגטון. זה לא עזר. אבל לפחות כשאנשים מתקשרים אליי אני מעשיר את הסביבה המוזיקלית שלי ולו בקצת. רדיוהד, בדומה להרבה להקות אחרות, היו מושפעים ממגוון של מוזיקה מסוגים שונים לאורך השנים. לא בדומה להרבה להקות אחרות (ולמעשה, אני מכיר רק להקה אחת שאפשר לשים באותה קטגוריה), הם נתנו לכל הסוגים המגוונים של המוזיקה ששמעו לקחת חלק במוזיקה שכתבו, והפכו אותה למאתגרת יותר, שונה יותר ומאתגרת יותר. כאן, למשל, באות לידי ביטוי ההשפעות של Squarepusher ושל Aphex Twin על המוזיקה שלהם. | |||
לשמוע | לקנות |
ֿ
את האוסף הזה אפשר למצוא, במשך השבועיים הקרובים, כאן.
וזה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – תלת ממדי, שמט ממדי. פו הדוב!
נשלח: 28 בנובמבר, 2010. נושאים: Versus the Spin, אוסף מתנה!.
תגובות: 1
| טראקבק
Versus the spin – October Edition
1. לפני הכל
ההתנהלות הלא סדירה של הגוספל ממשיכה, כמו שאתם רואים, וגם בשבוע הבא, כנראה, הוא לא יהיה כאן. הפעם בגלל שזה יהיה אחד מהזמנים האלה שבהם אני עוטה על עצמי בגדים ירוקים ויוצא להציל את העולם. או לא, בעצם. בכל מקרה, הגוספל הבא יהיה כאן, בזמן ובמקום הנכונים, ובתקווה בלי עוד הפרעות קצב, עוד שבועיים.
2. Versus the Spin – הטאו של עכשיו
עוד חודש עבר, עוד חודש מתחיל, אתם מכירים איך זה. הנה:
1 | Of Montreal – Wicked Wisdom (live in Washington DC, 2008) | ||
בחלק מהמקומות בעולם שמים פלואוריד במים. באת'נס, ג'ורג'יה, שמים איזשהו חומר שגורם למוזיקאים שגדלים בעיר הזאת להיות סופר מוכשרים. קווין ברנס, שהוא כמובן לא ממונטריאול, הוא אחד מהם, ותחת שם הלהקה שבחר לעצמו הוא טווה מוזיקה שמתחילה במקום אחד, מסתיימת במקום אחר ועוברת דרך כל כך הרבה תחנות באמצע שכמעט כל שיר הוא אלבום קטן. אחר כך, הוא הודה בראיון סמוך להופעה הזאת, הוא לא יודע בדיוק איך לפרק את השירים האלה בחזרה כדי שנגנים אחרים יוכלו לנגן אותם גם. כאן הוא מדגים איך הוא בכל זאת מצליח. | |||
לשמוע | לקנות | ||
2 | Text of Light – 08/23/01 Knitting Factory | ||
הכאוס שהוא חלק בלתי נפרד מהמוזיקה של ההרכב הזה, שמכיל את לי רנלדו, כריסטיאן מארקליי ואלן ליכט וקבוצה של מאלתרים מזדמנים אחרים, הוא בדרך כלל נסתר, מכיוון שהוא מורכב מהמון צלילים שאין סיבה לקשר ביניהם, שאין יכולת לאתר את המקור שלהם בקלות, ושמתערבלים, בסופו של דבר, לכדי צליל אחד. כאן, כשהצלילים מגיעים מכינורות וגיטרות חשמליות, הוא מורגש הרבה יותר – אבל לא פחות יפה. | |||
לשמוע | לקנות | ||
3 | הבילויים – תנשב הרוח | ||
ובכאוס האחר, זה שמתרחש מסביבנו, קצת חסרים לי הבילויים, שמסוגלים לכתוב דברים שהם כל כך מצחיקים וכל כך עצובים בבת אחת. בשיר הזה הם דווקא מטים את עצמם לכיוון העצוב, משתמשים בקצוות הנייר של הכתיבה שלהם כדי להראות לנו מה הולך לקרות כשנתעורר מהחלום. | |||
לשמוע | לקנות | ||
4 | Tindersticks – All the Love | ||
רגע לפני שהם נוחתים בישראל כדי להמטיר עליכם גשם של שירים באווירה מאד דומה לזאת, הנה תמונת מצב של המקום בו הם עומדים, מהאלבום הלפני אחרון. לא שונה מאד ממה שעשו במשך כל השנים האלה, ומצד שני, אין סיבה. את מה שהם עושים הם עושים טוב מאד. | |||
לשמוע | לקנות | ||
5 | The Low Anthem – Charlie Darwin | ||
אני מניח שביקום שממנו באה הלהקה הזו כל הלהקות נשמעות ככה, מבצעות מוזיקה שורשית, מסורתית, מאמריקה אחרת שהיא שונה מזו שאנחנו מכירים, אבל אנחנו לא מצליחים לשים על השינוי את האצבע. אבל בינתיים הם חלק מהעולם שלנו, וכאן הם עושים מוזיקה נפלאה, שמורכבת מקווים מלודיים פשוטים שמנוגנים ומעוטרים בעשרות כלים לא שגרתיים, והעולם יכול להמשיך ולהקשיב ולקוות שכך תיראה גם האבולוציה של המוזיקה. | |||
לשמוע | לקנות | ||
6 | אינזים – זרמים | ||
בתוך אוסף שקיבלתי מזמן, אבל הצלחתי לשמוע רק עכשיו, היו כל מיני שירים לא מוכרים של אמנים מוכרים, והיה גם את זה. החיפוש אחרי מידע על הלהקה הזו היה לא קל, אבל אחרי שהוא הסתיים, אני יודע שזו להקה של נגני אולפן והופעות וותיקים, ושהלהקה תפשה את תשומת ליבו של גרי אקשטיין שלפני השבץ, והספיקה להופיע איתו ולהקליט איתו שיר. עם המילים של השיר, שהן קצת בוטות מדי לטעמי, אני לא כל כך מסתדר, אבל המוזיקה, שמתחילה כמו שיר עזוב של אסף אמדורסקי ומסתיימת כמו שיר עזוב של Pink Floyd, יותר ממכפרים על זה. |
|||
לשמוע | לקנות | ||
7 | Bruce Springsteen – Adam Raised a Cain | ||
באלבום שבו נמצא השיר הזה, ״Darkness on the Edge of Town", ספרינגסטין עושה את הצעד הראשון בדרך למה שיביא אותו להיות, תוך מספר מאד מועט של שנים, לסופרסטאר ממלא אצטדיונים. בעזרתו של סטיבן וואן זאנט, הוא הצליח להפוך שירים ארוכים, לפעמים כאלה שהיו אמלגמציות של כמה עשרות שירים אחרים שכתב, לפיסות ממוקדות של מידע, סיפורים שמתרחשים מיד ומסתיימים מיד. | |||
לשמוע | לקנות | ||
8 | Morrissey – November Spawned a Monster | ||
לפעמים אני מגלה ששירים של אמנים שאהובים עליי במיוחד, אהובים באותה מידה על האמנים עצמם. השיר הזה, שמוריסי מבצע בכל הופעה שהוא יכול, מכיל כמויות מדודות של כל מה שהכתיבה של מוריסי יודעת לעשות: צער, לעג ותקווה. ואף על פי שלא מצאתי סימוכין לזה, אני רוצה להאמין שהוא כתב את השיר הזה אחרי שקרא את הספר ״הילד החמישי״ של דוריס לסינג. | |||
לשמוע | לקנות | ||
9 | רמי פורטיס – שר על מרטין לותר | ||
היו צריכים לעבור האלבום הראשון, ומינימל קומפקט, והעיצוב מחדש של המוזיקה האלטרנטיבית עם ״סיפורים מהקופסא״, והשותפות המוצלחת עם ברי סחרוף, כדי להביא את רמי פורטיס ואת הקהל שלו למצב של נוחות עם אמן שממציא את עצמו מחדש בכל אלבום, בכל פעם עם קבוצה אחרת של אמנים שמזריקה דם חדש לדברים שהוא עושה. באלבום הזה, עיקר שיתוף הפעולה שלו הוא עם אייל אבן-צור, שפעם היה סולן של להקה שנקראה על שם שיר של פורטיס עצמו. | |||
לשמוע | לקנות | ||
10 | Mint Records Artists – Do They Know It's Christmas? | ||
כדי לסיים אלבום של שירים לחג המולד של הלייבל הבריטי, שנשמע כאילו הוא אמריקאי שורשי אבל הוא לא, כל האמנים החתומים בחברת התקליטים התייצבו כדי לשיר את השיר הזה, שהאפקטיביות שלו לא נעלמת גם במקרה הזה. | |||
לשמוע | לקנות | ||
11 | Saul Williams – Wine | ||
ההיכרות הראשונה שלי עם סול וויליאמס היתה דרך השיר הזה, שקוואמי דה לה פוקס היה שומר את סוף ״הקצה״ בשבילו במשך איזושהי תקופה, וזה שיר שממשיך את כל מה שסול וויליאמס מתכנן ובונה לאורך האלבום הראשון שלו, ומוסיף עוד רובד שלו שלא הכרנו, רובד שבו הוא שר, וגם השירה שלו מלאה תוכחה ונוטפת נסיון. | |||
לשמוע | לקנות | ||
12 | Red House Painters – Mistress | ||
ברשימה הלא קצרה ולא ממצה של אלבומים שאני חייב לרכוש ולשמוע, שוכנים שני מארקים. עם הלהקה של האחד – מארק אייצל – אני כבר מיודד, והלהקה השניה – זו של מארק קוזלק, עדיין מחכה בסבלנות. עושה רושם שהזמן שלהם, לפחות לגבי השיר הזה, הגיע, וחורף הוא כנראה זמן מצוין במיוחד להקשיב להם. | |||
לשמוע | לקנות |
את האוסף אפשר למצוא כאן, למשך השבועיים הקרובים.
וזה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – בפעם הקודמת שכתבתי כאן על הסרט הזה, הייתי תחת הרושם שזו גרסה ממוחשבת לחלוטין, אבל מסתבר שזה סרט חי לגמרי, עם שחקנים אמיתיים. ולא רק זה – אלא ששניים מהם הם ג'ף ברידג'ס וברוס בוקסלייטנר, ששיחקו בסרט המקורי, את אותן הדמויות.
נשלח: 1 בנובמבר, 2010. נושאים: Versus the Spin, אוסף מתנה!.
תגובות: 1
| טראקבק
Versus the Spin – September Edition
1. לפני הכל
[הלינק למהדורה החודשית של Versus the Spin, שלא עבד, הוחלף בלינק שכן עובד, במקום אחר. חוץ מזה העולם מסתובב כסדרו]
שיר חדש ל-Twilight Singers! גרג דולי סיים את העבודה על האלבום החדש, החמישי במספר, של הלהקה, שייצא בתחילת השנה הבאה, ושיר אחד מתוכו – דואט עם אני דיפרנקו – מוצע לכם להורדה חינם, תמורת כתובת המייל שלכם, כאן.
אחרי, או לפני, שתקראו על השירים שבאוסף החודשי הפעם, כדי לעבור דלת ליד ולקרוא את הפוסט הראשון בפרויקט החדש של גיאחה, שהולך להסביר לכם למה אתם רוצים להקשיב למוזיקה בפטיפון, ואיך עושים את זה.
2. Versus the Spin – September Edition
החודש הסתיים, כדרכם של חודשים, וזה אומר שהזמן הגיע לעוד מהדורה של Versus the Spin, שהשירים שבה הם אלה:
1 | Talk Talk – Happiness is Easy | ||
פול ווב ולי האריס, החצי השני והפחות בולט של Talk Talk, מרכיבים את הפיסות המפורקות של "Happiness is Easy" למרקחת דאב. זה חלק מאחד משני האלבומים ש-EMI הוציאו כדי לחלוב את פרת הכסף שהלהקה השאירה להם כשהחליטה לעזוב ולחפש לעצמה חברת תקליטים אחרת – אסופת רמיקסים מוזמנים משלימה לאוסף שהוציאה, שנקרא "Natural History". | |||
לשמוע | לקנות | ||
2 | The Brian Jonestown Massacre – Take It from the Man | ||
העולם שלנו מסתובב כמו שהוא מסתובב, ולכן קרוב לוודאי שאתם מכירים את Brian Jonestown Massacre יותר בגלל היריבות החצי פאתטית, חצי קומית שלהם עם The Dandy Warhols, שהיא נושא הסרט התיעודי שצולם עליהם, ופחות בגלל המוזיקה שלהם. וזה חבל, מפני שהלהקה הזו, אחת מהלהקות היותר פורות שקיימות, משנה סגנונות מוזיקליים מאלבום לאלבום ומצליחה להתמחות בכל אחד מהסגנונות המוזיקליים האלה ולהפוך אותם למשהו ייחודי להם. כאן, למשל, הם החליטו להפוך את הגראג' רוק של שנות ה-60 לאיזושהי דרגה של אמנות. | |||
לשמוע | לקנות | ||
3 | Ozzy Osbourne – No More Tears | ||
בסוף השבוע שעבר, אוזי אוסבורן הגיע כדי להראות לאלפי האנשים שהחליטו לפקוד את פארק הירקון באותו ערב מאיפה משתין הדג אחרי שהוא שתה במשך יותר מארבעים שנה. השיר הזה, עד כמה שאני יודע, לא היה שם. [גבי מתקן אותי ואומר שהוא דווקא כן היה שם, במסגרת ההדרן]. אבל הוא כאן מפני שאני זוכר אותו במיוחד לחיוב מתקופת ההתוודעות שלי לרנדי רודס ולזאק וויילד, בימי לימודי הגיטרה הכבדים יותר. | |||
לשמוע | לקנות | ||
4/5/6 | Pink Floyd – Another Brick in the Wall, part I / The Happiest Days of Our Lives / Another Brick in the Wall, part II | ||
שלישיית השירים העוקבים הכי יעילה מאז שלושת החלקים של Sweet Thing של דיוויד בואי חייבת חלק נכבד מחייה המוזיקליים להתנסויות הדיליי של ג'ון מרטין. | |||
לשמוע | לקנות | ||
7 | Blue Roses – Rebbeca | ||
זו אמנם הפעם השניה ששיר של הזמרת הזו, לורה גרובס, שקוראת לעצמה Blue Roses כשהיא עושה מוזיקה, מופיע כאן, וזו עבירה על אחד מהחוקים הלא כתובים ולא מוגדרים של עשיית האוספים שלי, אבל יש אלבומים שפשוט צריכים את זה. | |||
לשמוע | לקנות | ||
8 | Nick Drake – Fruit Tree | ||
ניק דרייק לא היה בדיוק זמר מפורסם כשהוא הקליט את השיר הזה. היו צריכות לעבור כמה שנים ומוות אחד כדי שהוא יקבל את ההכרה שהוא ראוי לה, אבל בכל זאת הוא הצליח לתפוס בשיר הזה את האווירה הנכונה של התסכול בפרסום שאין בו אושר ואין בו תקווה, כזה שהיה עשוי להיות מנת חלקו אם היה זוכה בפרסום הזה בתקופת חייו הקצרה. שנים אחר כך, חברת התקליטים שלו שערכה בוקס-סט של המוזיקה שלו קראה לו על שם השיר הזה, בהגדרה מדויקת של כל מה שעבר עליו מאז. | |||
לשמוע | לקנות | ||
9 | Pete Yorn – June | ||
בתקופה שבה רוב כהני האמו התחבאו מאחורי שמות להקות שהכילו רק את עצמם, או ריכזו מסביבם עוד אנשים מוכשרים כדי לתת לשם הלהקה שבחרו לעצמם לגיטימציה, פיט יורן התעקש להמשיך ולהיות יוצר בודד, שחותם על האלבומים שלו בשמו האמיתי. | |||
לשמוע | לקנות | ||
10 | Jolene – China Card | ||
ל-Jolene, להקת אלט-קאנטרי מקרוליינה הצפונית, יש הרבה השפעות מוזיקליות. אחת מהן היא קרוב לוודאי דולי פרטון, שעל שם שיר מפורסם שלה הם נקראים. השפעה אחרת, ואותה מאד קל לשמוע כאן, היא R.E.M. | |||
לשמוע | לקנות | ||
11 | Afghan Whigs – Crazy (live at Bohager's, Baltimore, MD, February 1999) | ||
במסגרת סיבוב ההופעות של Twilight Singers שלפני האלבום האחרון שלהם בינתיים (ועוד מעט אחד חדש!) הלהקה החליטה לאמץ את הלהיט של Gnarls Barkley ולבצע גרסה שלו, ולכן היה סיכוי טוב שבכל הופעה נתונה יהיה אפשר לשמוע את גרסת הכיסוי ההיא בתור הדרן או את השיר הזה, של Afghan Whigs, הלהקה הקודמת של גרג דולי, או את שניהם. באחת משתי ההופעות שלהם בישראל זכינו לשניהם, למשל, שזה תמיד דבר טוב. מפני שזה השיר האהוב עליי של Afghan Whigs. | |||
לשמוע | לקנות (את גרסת האלבום) | ||
12 | Cynic – How Could I | ||
כש-Cynic נכנסו להקליט את האלבום הראשון הזה שלהם ב-1993, Roadrunner Records, שבשבילם האלבום הזה הוקלט, קרוב לוודאי ציפו למשהו כבד, מהיר ומלא נהמות גרוניות, המאפיינים העיקריים של הדת' מטאל שבזכותו הלהקה היתה מפורסמת במהלך שנות ההופעות שלה לפני הקלטת האלבום. אבל הלהקה הביאה עוד סגנון מוזיקלי מפתיע ממיאמי, המקום שממנו היא מגיעה – פיוז'ן. הלהקה היתה כמעט צריכה לוותר על הנהמות הגרוניות, מאחר וסולן הלהקה, פול מסדיוול, כמעט איבד את הקול שלו לפני ההקלטות. קלידן הלהקה התנדב לתרום במקומו את הנהמות הגרוניות הנדרשות כדי להציל את שמה הטוב של הלהקה ומסדיוול הסתפק במשפטים קצרים, מועברים דרך ווקודר. | |||
לשמוע | לקנות | ||
13 | אמיר שור – דוריס | ||
בשנות ה-90 ותחילת המאה הזו מוזיקת האינדי התל אביבית הצמיחה כמה לייבלים מעניינים, שרובם לא החזיקו מעמד יותר מדי זמן. אחד מהלייבלים היותר מעניינים של התקופה הזו היה Fast Music, שהרעיון שלו היה פשוט – ללייבל יש אולפן וכל האמנים של הלייבל צריכים להקליט בו, ויש להם זמן מוגבל – שלושה ימים – לסיים אלבום כדי להוציא אותו. הרעיון היה שהמוזיקה שתצא בלייבל תהיה סוג המוזיקה שאפשר ורצוי לעשות בשלושה ימים. אמיר שור, שהיה הבעלים של הלייבל ביחד עם ג'נגו, עשה מוזיקה שלא תמיד עמדה בתנאי המוזיקלי הזה, אבל הוקלטה בצורה מינימלית – בעזרתם של אמנים אחרים מהלייבל כמו ג'נגו עצמו ומיכל קהן. הלהיט המאד מינורי מהאלבום הראשון שלו, בעל אותו השם, הוא "בסוכות". השיר הזה לא היה להיט בשום רמה, וחבל. | |||
לשמוע | לקנות – בחנות הדיסקים יד שניה הקרובה למקום מגוריכם? | ||
14 | The Who – Go to the Mirror! | ||
כש-The Who עלו על הבמה בוודסטוק, בארבע בבוקר של היום השלישי של הפסטיבל, הם לא התייחסו לוודסטוק כמו לפסטיבל – כזה שבו כל להקה מבצעת סט מקוצר יותר ויורדת כדי לפנות מקום ללהקה הבאה אחריה. הם התייחסו לזה כמו הופעה רגילה לחלוטין שלהם, ומכיוון שבאותו הזמן מסע ההופעות שלהם נועד לקדם את אופרת הרוק המורכבת שפיט טאונסנד כתב, "טומי", הם ביצעו עשרים וחמישה שירים, שרובם היו מהאלבום, וחתמו בחזרה על אחד המוטיבים המוזיקליים המפורסמים מהאלבום – זה שטמון בתוך השיר הזה, ובאותם רגעים השמש עלתה וסייעה להם להעביר את המסר שלהם למי מהקהל שנשאר ער. | |||
לשמוע | לקנות |
את האוסף יהיה אפשר למצוא כאן, כרגיל, למשך שבועיים, כרגיל.
זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – משום מה יש אינפלציה של סרטים אמריקניים חדשים על מפלצות ענקיות מהחלל. הנה אחד מהם.
נשלח: 2 באוקטובר, 2010. נושאים: Versus the Spin, אוסף מתנה!.
תגובות: 4
| טראקבק
Versus the Spin – August Edition
1. לפני הכל
[זה באדיבות גיאחה ב"איים בזרם" שלו, וגם אחר כך בעונג עצמו] באמת לפני הכל – עזבו את הגוספל לרגע ותעשו את הדברים הבאים: הורידו את גוגל כרום, אם עוד אין לכם עותק שלו על המחשב שלכם (הם הוציאו עכשיו את הגרסה השישית. שש זה מספר טוב). לכו לאתר הזה, שמוקדש כולו לסינגל של Arcade Fire מתוך האלבום האחרון שלהם, בשם The Wilderness Downtown. הדבר הראשון שהאתר יבקש מכם הוא להכניס את הכתובת של הבית שגדלתם בו. אני ניסיתי עם הבית שבאמת גדלתי בו, אבל האתר טען בתוקף שהמידע שנתתי – מספר בית, רחוב, מושבה, ארץ – לא מספיק לו (כנראה מפני שבשביל לקבל את האפקט הרצוי מהניסוי הזה צריך להיות בארצות הברית, או לפחות בקנדה). במקום, הכנסתי את הכתובת של הבית שגרתי בו בארצות הברית (מה שמסתדר טוב עם האלבום, לפחות – זה היה פרבר של מיניאפוליס). מה שתקבלו אחרי שתלחצו על search (ואם אין לכם בית מועדף בארצות הברית, אתם יכולים להקליד איזושהי מילה שנשמעת לכם כמו שם של רחוב ולבחור מרשימת ההשלמות האוטומטיות שתקפוץ מתחת לחלון החיפוש) הוא אחת מההדגמות הכי טובות שאי פעם ראיתי של מה אפשר לעשות עם קצת מוזיקה, קצת דמיון והרבה טכנולוגיה. לפני הכל, אגב, עדיף שתסגרו את כל מה שפתוח לכם על המחשב, כמו גם את הלשוניות הנוספות של כרום, אם הן פתוחות. הניסוי המוזיקלי-טכנולוגי הזה מאד מכביד על המעבד.
עכשיו כשחזרתם – אני צריך קצת עזרה בנושאים שקשורים חלקית (אחד מהם) ולא קשורים בכלל למוזיקה, ולא קשורים בשום צורה לגוספל. אבל, אני כותב פה, אז מותר לי. במסגרת הנסיון הבלתי-נואש שלי לסיים את התואר הראשון שלי (תקשורת באוניברסיטה הפתוחה) אני עובד עכשיו על שתי עבודות סמינריוניות, שתיהן מבוססות על סקרים. האחד עוסק בטקס הנישואין כהדגמה של מעבר ממערכת פולחנית דתית למערכת פולחנית חברתית-חילונית, השני עוסק במידת ההשפעה של פורומים מקוונים העוסקים במוזיקה, לעומת בלוגים ועיתונות מקצועית מקוונת, על הנכונות לקנות יצירה מוזיקלית (אלבום, שיר, DVD). בשביל השאלון הראשון, אני מחפש אנשים שהתחתנו בשנתיים האחרונות (שנתיים אחורה מהיום), או עומדים להתחתן בשנה הקרובה (שנה קדימה מהיום). בשביל השאלון השני, אני מחפש אנשים שלוקחים חלק (קוראים באופן קבוע או כותבים קצת, אפילו) בפורומים מקוונים העוסקים במוזיקה. אם אותם אנשים גם קוראים בלוגים העוסקים במוזיקה או עיתונות מקצועית העוסקת במוזיקה, מה טוב. אם אתם אנשים כאלה, או אתם מכירים אנשים כאלה, או אתם מכירים אנשים שמכירים אנשים כאלה, ויש לכם את הזמן, והיכולת, והרצון לעזור לי כאן, אני אשמח – כתבו לי בתגובות ואשלח לכם את אחד מהשאלונים או את שניהם (אם במקרה אתם מתאימים לשתי הקטגוריות או מכירים אנשים שמתאימים גם לזו וגם לזו) – כתובת האי מייל שלכם גלויה רק לי, כרגיל.
בפינת המתים המוזיקליים השבועית – מגזין Paste, שהוא אחד מהמגזינים המוזיקליים המוצלחים יותר שיצא לי להיתקל בהם, הקפיד במהלך השנים האחרונות לחלק את מאמצי הכתיבה והמאמצים הפיננסיים של אחזקתו בין הגרסה המודפסת, שיצאה לחנויות ולמנויים פעם בחודש, ואחר כך פעם בחודשיים, לבין הגרסה המקוונת, שהיתה זהה לגרסה המודפסת וכללה גם אתר שעודכן בתכנים אחרים, בתדירות יותר גבוהה, ושלושה אוספים להורדה (שניים של מוזיקה ואחד של ספרי אודיו) שניתנו למנויים. המנויים יכלו לבחור אם להיות מנויים לגרסה המודפסת, לגרסה המקוונת או לשתיהן. עכשיו, אחרי שכל הנסיונות האחרים לא הצליחו, הנהלת המגזין הודיעה שהגרסה המודפסת לא תצא יותר לאור, ורק הגרסה המקוונת תישאר זמינה למנויים ולקוראים מזדמנים. חבל.
2. Versus the Spin – August Edition
סוף החודש הגיע, ואמנם הוא לא היה עתיר פוסטים, אבל עדיין, חודש זה חודש. ולכן:
1 | The Herbaizer feat. Phillip Katerine – Serge | ||
The Herbalizer, הרכב טריפ הופ לונדוני בעל התמחות מיוחדת בנטילת פיסות קטנות של מוזיקה וטוויה שלהן ביחד לקטעים מוזיקליים שנמצאים לפעמים במרחק כל כך גדול מאותן פיסות מוזיקליות מקוריות, שקשה מאד לאתר אותן, אוסף אל חיקו את פיליפ קת'רין, מוזיקאי צרפתי שהוא במובנים מסוימים ממשיך דרכו של סרז' גיינסבורג, כדי ליצור שיר מחווה לגיינזבורג שמכיל מילים של קת'רין ומוזיקה שלקוחה, לפעמים בדיוק כמו שהיא ולפעמים בדרך מרומזת, מקטעים של גיינזבורג עצמו. | |||
לשמוע | לקנות | ||
2 | Grandaddy – Summer Here Kids | ||
הלהקה המזוקנת ממודסטו, קליפורניה היתה צריכה לבעבע במשך ארבעה אלבומים, כולם מוקלטים באמצעים ביתיים ובמספר מוגבל מאד של עותקים, לפני שהוציאה את האלבום ה"רשמי" הראשון שלה, שזה הסינגל הראשון מתוכו. עם הזמן העולם המוזיקלי שמסביבם הצליח לשכנע אותם שארבעת האלבומים שלפני כן לא היו באמת קיימים, והם קראו לאלבום הבא בשם של משחק מילים על "השפל של האלבום השני", כאילו שזה באמת היה האלבום השני. | |||
לשמוע | לקנות | ||
3 | Queen – Back Chat | ||
שנות ה-80 הזדחלו להן לאיטן כשסוגים חדשים ושונים של מוזיקה התחילו והמשיכו להיות פופולריים יותר, וב-Queen נוצרו שני מחנות – אחד, שהכיל את פרדי מרקורי ואת ג'ון דיקון, היה בעד לשלב אלמנטים של פאנק במוזיקה של הלהקה. שני, שהכיל את בריאן מיי ורוג'ר טיילור, היה מאד נגד העניין. המחנה של מרקורי ודיקון ניצח, למזלי, לפחות, מפני שהם הקליטו את האלבום הזה, האהוב עליי של Queen, שכמה מהשירים שבו הם פשרה וכמה מהשירים בו הם הדרך שבה Queen עושה פאנק.
[וגם – יום הולדת שמח, היום, לפרדי מרקורי] |
|||
לשמוע | לקנות | ||
4 | Marion – Sleep | ||
כשהבריטפופ בא, הסתער על העולם וחלף בסערה הלאה, אולי כדי להסתער על עולם אחר לא מוכן, היו כמה להקות שנשארו מאחור באבק, בעוד להקות אחרות, מצליחות, המשיכו הלאה, חלקן משחזרות את ההצלחה שהיתה להן בימים המוקדמים של שנות התשעים באנגליה וחלקן ממשיכות קדימה למחוזות לא מוכרים ולא משורטטים. אחת מהלהקות שנשארו מאחור באבק היתה Marion, שבתחילת דרכה, כשהוציאה את האלבום הראשון שמתוכו לקוח השיר הזה, ניבאו לה הצלחה בסדר גודל של הסמית'ס. למרבה צערה של הלהקה, גם מוריסי עצמו שם לב ללהקה וגם הוא חשב שיש סיכוי סביר שהם יוכלו להיות יורשים מוצלחים בשבילו, והגורל שלה היה כגורלן של כל הלהקות האחרות שמוריסי עמד מאחוריהן, והם נפלו לתוך הבור חסר התחתית שהוא "הקללה של מוריסי". בשנים האחרונות, אמנם, הלהקה הוקמה מחדש וממשיכה להקליט ולהופיע. | |||
לשמוע | לקנות | ||
5 | Buffalo Tom – Sparklers | ||
ביל יאנוביץ, הסולן של Buffalo Tom, ואני חולקים משהו משותף. שנינו מוזיקאים שכותבים בלוג על מוזיקה באופן כללי. יאנוביץ גם כותב ביקורות ב-All Music Guide, מה שלי לא התאפשר, ועוד נקודה אחת שמפרידה בינינו היא שללהקה הבוסטונית שלו היתה הצלחה צנועה אבל גדולה במימדים אלטרנטיביים בתחילת שנות ה-90. אחרי שהלהקה התפרקה, הוא המשיך עם כמה פרויקטים אחרים, ביניהם סופרגרופ אלטרנטיבי שכזה עם טניה דונלי מ-Belly. | |||
לשמוע | לקנות | ||
6 | Rickie Lee Jones – Sailor Song | ||
עברו הרבה שנים מאז שצ'אק אי ווייס היה, כביכול, מאוהב וריקי לי ג'ונס כתבה על זה שיר, וג'ונס לא הסתכלה אחורה מאז. הקול שלה וכתיבת השירים הייחודית שלה לא השתנו במהלך השנים, מה שהיא הוכיחה, לפי העדויות, בפסטיבל הג'אז באילת לאחרונה. ואחרי האלבום שממנו לקוח השיר הזה, שהוקלט ויצא ב-2003, היא כבר הספיקה להקליט עוד שני אלבומים. | |||
לשמוע | לקנות | ||
7 | John Wesley Harding – Top of the Bottom | ||
ג'ון ווסלי הרדינג חי חיים כפולים בהרבה מאד מובנים. אחד מהם הוא שבתור ג'ון ווסלי הרדינג, הוא מקליט אלבומים, אלבומי סולו כפריים ועטורי גיטרה אקוסטית שהוא מכנה "גנגסטה פולק". תחת השם האמיתי שלו, ווסלי סטייס, הוא כותב ספרים. מובן אחר הוא שבעוד שהמוזיקה שלו היא מאד אמריקנית ומאד שורשית, הוא, בעצם, בריטי. | |||
לשמוע | לקנות | ||
8 | Men Without Hats – The Safety Dance | ||
מי היה מאמין שהשיר הזה משנות השמונים, שחייב להיות, כנראה על פי חוק, בכל אוסף של שנות השמונים והוא די חביב עליי עדיין אפילו אחרי ששמעתי אותו עשרות או מאות פעמים, יהיה נוסחת הקסם בהרגעת התינוק שלי בזמן שהוא מקטר בלי סיבה טובה? אולי הוא ירגיע גם אתכם. אולי ההיפך. | |||
לשמוע | לקנות | ||
9 | Depeche Mode – Blasphemous Rumors | ||
האלבומים המוקדמים יותר של דפש מוד התחלקו כמעט שווה בשווה בין שלושה סוגים של שירים – הלהיטים האלקטרוניים, חלקם בעלי נושאים יותר מאתגרים מהשירים של אותם הזמנים, השירים האלקטרונים המינימליסטיים שממלאים את הרווחים והם פחות זכורים מהאלבומים האלה, ושירים כמו השיר הזה – שבו מרטין גור חושף את הפצעים העמוקים שההסטוריה שלו השאירה בנפש שלו – ועוטף את כל זה באלקטרוניקה המסוגננת של הלהקה באותם הזמנים, בשביל הטעם הטוב. | |||
לשמוע | לקנות | ||
10 | Whipping Boy – Twinkle | ||
זה לא נראה ככה לפי המקום שבו בחרו עורכי סדרת האוספים Shine לשים בו את השיר באוסף שבו מצאתי אותו, אבל האלבום שמתוכו לקוח השיר הזה הוגדר על ידי All Music Guide כ"חוויה מרסקת עולמות". אז זהו. | |||
לשמוע | לקנות | ||
11 | The Gloria Record – Cinema Air | ||
אמנם אי אפשר לדעת את זה ממבט על תת הז'אנר שקורא לעצמו אימו היום, על סולניו המאופרים והמוזיקה הכוחנית והמחוספסת יותר, אבל אימו התחיל עם חבורה של להקות מהורהרות ועטויות סוודרים שהשירים שלהם היו רוויים מספיק בדיסטורשן, אמנם, אבל לא היו כבדים במיוחד. The Gloria Record הטקסנית היתה אחת מהן, ולא שרדה הרבה מעבר לתקופת התהילה של שאר הלהקות, אבל מה שהיא השאירה מאחוריה – האלבום הזה ועוד מספר אי.פיים, ראוי בהחלט להאזנה. | |||
לשמוע | לקנות | ||
12 | Alain Chamfort with Bertrand Burgalat – L'Ennemi Dans La Glace | ||
אם מידת ההשפעה על ההסטוריה המוזיקלית של מדינה מסוימת היתה מקבילה למשקל אמיתי, הבמה היתה מתמוטטת מתחת לאלן שמפור וברטרנד בורגלה, שמופיעים כאן ביחד בהופעה מאולתרת של שמפור מ-2005 (שבה הוא הכריז על מועד ההופעה אבל רשימת השירים היתה לא מוגדרת עד רגע ההופעה). למזלנו, מידת ההשפעה, על המוזיקה הצרפתית לצורך העניין, לא מקבילה למשקל אמיתי ושמפור ובורגלה מצליחים לסיים את השיר היפה הזה של שמפור, על האויב שבמראה, ולרדת מהבמה בבטחה. | |||
לשמוע | לקנות |
את האוסף אפשר למצוא כאן, כרגיל, והוא יהיה כאן, כרגיל, למשך השבועיים הקרובים.
זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – הסרט מדבר על שיטה חדשה, שוברת מוסכמות, להסתכל על הכלכלה העולמית. וגם דרך השיווק שלו שוברת מוסכמות. אפשר לקנות אותו, ב-iTunes, היום. בבתי הקולנוע הוא יהיה רק באוקטובר.
נשלח: 4 בספטמבר, 2010. נושאים: Versus the Spin, אוסף מתנה!.
תגובות: 5
| טראקבק
Versus the Spin – July Edition
1. לפני הכל
לבלוג האב, "עונג שבת" ולבירה מכבי, יש מבצע חדש ומגניב עד מאד, גם בגלל הפרס המוצע, וגם בגלל מה שצריך לעשות כדי לקבל אותו. הפרס הוא, שלומי שבן, האיש והפסנתר (מילולית, הפסנתר), אצלכם בסלון להופעה פרטית בשבילכם ובשביל חברים (או שכנים, או קרובי משפחה, או מבקרים אקראיים מהרחוב), ביחד עם כמה ארגזים של בירה כדי להזכיר לכם מי מממן את כל זה. מה שצריך לעשות בשביל לקבל את הפרס הזה הוא לצלם את עצמכם בפורמט Sleeveface, שזה אומר עטיפה של תקליט שיש עליה פרצוף, ואתם משלימים את הפרצוף הזה בעצמכם, בדרך כלל כדי להשלים את התמונה או כדי לשים את התמונה בקונטקסט אירוני חדש. עוד פרטים יש כאן.
בפינת המתים המוזיקליים השבועית: שנה קשה במיוחד עוברת על Big Star ומעריציה. אחרי שכמה ימים לפני שהלהקה היתה אמורה להתאחד להופעה ב-SxSW, אלכס צ'ילטון נפטר מהתקף לב, עכשיו גם בסיסט הלהקה, אנדי האמל, נפטר בגיל 59 מסרטן.
2. Versus the Spin – July 2010 Edition
עוד חודש נגמר ממש היום, וזה אומר שהגיע הזמן לעוד מהדורה של Versus the Spin, שנפרשת כאן:
1 | Jason Becker – Altitudes | ||
במהלך פרק הזמן שבו נמשך הקטע הזה, קצת יותר מחמש דקות, ג'ייסון בקר לוקח, ומפרק, ומרכיב מחדש את כל מה שידעתם לגבי איך שקטע אינסטרומנטלי מטאלי בגיטרה צריך להישמע. הוא עושה את זה בתקופה שלאהרבה מוזיקאים עשו את זה, ובתור אחד ממתחילי הדרך הוא עדיין נחשב לאחד מהמוזיקאים הכי טובים שהז'אנר הספציפי הזה הצמיח. כש-ALS לקח את היכולת שלו לנגן בגיטרה, הוא לא הפסיק, והמשיך לנגן בכל כלי שיכל לנגן כל עוד אפילו אחד מהשרירים שלו עובד. | |||
לשמוע | לקנות | ||
2 | Beck – Already Dead | ||
בזמן שבו רוב האנשים היו מסתגרים ונעלמים מהעולם לכמה חודשים, בק משאיר דלת פתוחה ונותן לנו, בעזרת קבוצה של שירים אינטימיים באלבום הפרידה הזה שלו, לחפור בתור מערכת היחסים שלו, הלבטים שלו, הדבר המיוחד שמתפורר ושאי אפשר להרכיב מחדש, והנסיון להתמודד ולקבל את הלבד החדש הזה. Sea Change הוגדר בידי המון אנשים כאלבום החורף המושלם, וזה לא מפני שהוא מתאים במיוחד לנגינה בחורף. זה מפני שהוא יוצר חורף בכל מקום שבו הוא מושמע. | |||
לשמוע | לקנות | ||
3 | Helmet – Primitive | ||
להקה עם קצוות משוננים מאמצע שנות ה-90 מבצעת שיר של להקה עם קצוות משוננים מאמצע שנות ה-80 – Killing Joke – והשיר הופך להיות כמובן הרבה יותר קשה להחזיק בידיים חשופות. | |||
לשמוע | לקנות | ||
4 | איפה הילד – הרסתי הכל | ||
לאיפה הילד יש את הדבר הזה שכל כך הרבה להקות אחרות מחפשות, ומנסות להשיג במשך שנים על גבי שנים, בלי הצלחה. יש להם סאונד ייחודי. זה לא בגלל הקול בעל הגוון הכל כך קל לזיהוי של חמי רודנר, זו לא הדרך שבה חברי הלהקה מנגנים אחד עם השני, אלא זה משהו באופי של השירים. בדרך שבה הם נכתבים, מולחנים, ומבוצעים. גם כשהם שונים מאד אחד מהשני, חלק מהם הם כן רוק'נ'רול בעברית וחלק מהם הם לא, הם כולם נשמעים חלק ממקשה אחת, מקשה שאפשר להגדיר אותה מאד בקלות בתור "איפה הילד". ודווקא השיר הזה שחותם את האלבום השלישי שלהם, לא נשמע כמוהם בכלל. הוא נשמע דווקא כמו שיר של ג'נגו. אבל הוא יפהפה, בכל מקרה. וזה לא משנה כמו מי הוא נשמע בדיוק. | |||
לשמוע | לקנות – בחנות הדיסקים יד שניה הקרובה למקום מגוריכם, כנראה | ||
5 | Glen Phillips – Duck and Cover (live at the Middle East Upstairs) | ||
שנה לא קלה עברה על גלן פיליפס בשנה שעברה. הוא ישב על שולחן זכוכית בבית של חברים כשהשולחן החליט שנמאס לו והתמוטט. פיליפס ניסה לבלום את הנפילה עם היד, שזה דבר לא חכם במיוחד כשמדובר בשולחן זכוכית שמפריד בינך לבין הרצפה, ועוד יותר לא חכם כשמדובר במוזיקאי שהגיטרה האקוסטית היא חלק בלתי נפרד מהמוזיקה שלו. כמה ניתוחים ותקופת שיקום כואבת אחר כך, פיליפס חזר להופיע, אם כי במהדורה מוגבלת יותר, וכשהוא מופיע הוא אוסף איתו עוד שני גיטריסטים כדי שיעזרו לו. | |||
לשמוע | לקנות | ||
6 | Susanna and the Magical Orchestra – Sweet Devil | ||
התזמורת הקסומה של סוזנה היא בעצם החצי השני של הצמד שסוזנה וולמרוד הנורווגית היא חברה בו. לחצי השני הזה קוראים מורטן קוונילד, והוא מרכיב את התזמורת הנסתרת שלו בעיקר מצלילים אלקטרוניים, חלקם מעורבלים, מעוותים ומלוכלכים בכוונה, שרובם נשמע חלש ועדין ומחזיק בשיר לא כדי ללוות את השיר אלא כדי לא ליפול. במקרים אחרים, כמו השיר הזה, הדגימות האלקטרוניות מתערבלות אחת בשניה ונדמות, לרגע, כמו פסל של אגם, שכשמסתכלים עליו מכיוון אחד הוא מראה דבר אחד וכשמסתכלים מכיוון אחר הוא מראה דבר אחר לגמרי. | |||
לשמוע | לקנות | ||
7 | Faith No More – Caffeine (live at the Cinerama, Tel Aviv, 1995) | ||
"כל אחד צריך פזמון טוב פעם בכמה זמן," מייק פאטון אומר לפני שהם מתחילים לנגן את השיר הזה, מעל במת הסינרמה באחד מהפסטיבלים הכי מהוקצעים שהארץ שלנו ידעה בשלושת העשורים האחרונים, ואז הם פוצחים בשיר של כמעט שבע דקות שאין בו אפילו פזמון אחד. אבל מה, זה הקטע הכי טוב בהופעה הזו. | |||
לשמוע | לקנות (את האלבום המקורי) | ||
8 | The Baby Namboos – Ancoats2Zambia (Geoff Barrow remix) | ||
פגישת פסגה קצרה, מהונדסת מחדש, של עולם הטריפ הופ של אמצע שנות ה-90 בבריסטול. ג'ף בארו, אחד משני האנשים שטווים את המוזיקה של Portishead, מציע רמיקס לשיר של הלהקה הזו, שאחד מחבריה הוא אחיינו של טריקי, שהפיק את השיר המקורי באלבום. | |||
לשמוע | לקנות | ||
9 | Woven Hand – Into the Piano | ||
בהופעה שלהם ב"בארבי" השיר הזה הבליח למספר שניות בזמן שדיוויד יוג'ין אדוארדס כיוון את הגיטרה שלו, ורגע לפני שהם קפצו לתוך גרסא מלאה של השיר שמקדים את השיר הזה באלבום. אבל כאן, טובע בתוך צלילים רחוקים ועמומים של פסנתר, השיר הזה מקבל את המשמעות והיופי האמיתיים שלו. | |||
לשמוע | לקנות | ||
10 | Real Estate – Green River | ||
ללהקה הניו ג'רזאית הזו יש שיר באלבום הבכורה שלה שנקרא "Atlantic City" אבל הוא לא גרסת כיסוי לשיר ההוא של הבוס, וגם השיר הזה הוא לא גרסת כיסוי ל-Creedence Clearwater Revival. הם אוהבים כנראה להיות קרובים לאמנים שהם אוהבים, אבל לא קרובים מדי. | |||
לשמוע | לקנות | ||
11 | The Crimea – Requiem Aeternam | ||
ב-2007, שנתיים שלמות לפני שרדיוהד החליטו להציע את האלבום החדש שלהם בדרך עסקית מהפכנית, The Crimea החליטו לוותר מראש על כל סיכוי להרוויח משהו על האלבום שלהם והציעו אותו להורדה חינם באתר שלהם. וחבל, אולי, בשבילם, כי זה אלבום נפלא. אלבום שמכיל שירים כמו השיר הזה צריך להיות אלבום שנמכר, והרבה. | |||
לשמוע | לקנות? להוריד בחינם! | ||
12 | Tori Amos – Gold Dust | ||
טורי איימוס חותמת עם השיר הזה את המסע החצי-אוטוביוגרפי שלה, "Scarlet's Walk", והשיר הזה נשמע כמו משהו שמשקיף בבת אחת על כל הדרך שנגמעה עד עכשיו, ועל כל הדרך שעוד מחכה בהמשך. | |||
לשמוע | לקנות |
את האוסף, כהרגלנו, אפשר למצוא כאן למשך השבועיים הקרובים.
זה הכל להשבוע – עד השבוע הבא: לא המציאו את היכולת להסריט סרטים בשלושה מימדים בשביל הארולד וקומאר ו-Step Up. המציאו את היכולת להסריט סרטים בשלושה מימדים בשביל זה.
נשלח: 1 באוגוסט, 2010. נושאים: Versus the Spin, אוסף מתנה!.
תגובות: אין
| טראקבק
Versus the Spin – June Edition
1. לפני הכל
[הרשמים שלי מההופעה של Woven Hand אתמול יהיו כאן בשבוע הבא, כשהם ישקעו מעט והאוזניים שלי יפסיקו לצלצל. עד אז: ]
הגיטריסטית בעלת היכולות המוזיקליות הלא-אנושיות, אבל השם המצער, קאקי קינג, מגיעה לארץ ב-23 ביולי, אז היא תופיע ב"בארבי". תחמם אותה תמר אייזנמן, שכבר הספיקה לחמם אותה באירופה.
[וכשעברתי על מוזיקה שלה ב-Youtube והלכתי בעקבות תגובה של מישהו שהציע איחוד כוחות שלה ושל אמן בשם אנדי מקי כדי לשפר את המאגר הגנטי של גיטריסטים עם יכולות לא אנושיות, מצאתי גם את אנדי מקי עצמו שהוא גיטריסט אפילו עוד יותר יוצא דופן שא. אתם חייבים לראות וב. מישהו חייב להביא לארץ.]
Oleh Records, שהתחילו בתור לייבל למוזיקה ישראלית באנגלית והתפתחו למעין ארגון תומך למוזיקאים ישראליים שמנגנים באנגלית, ממשיכים לעשות עבודת קודש ומציעים עכשיו למוזיקאים ישראליים להירשם דרכם לפסטיבל CMJ, שהוא כמו פסטיבל מוזיקה רגיל, רק שבמקום האנשים הרגילים שמסתובבים בין הבמות ונהנים מהמוזיקה, מדובר באנשי יחסי ציבור, סוכנים ובכירים בחברות תקליטים שמסתובבים בין הבמות ונהנים מהמוזיקה. ההירשמות יכולה להיעשות באמצעות שליחת מייל ל-info@olehrecords.com עד ה-14 ביולי.
לאלו מאיתנו שלא רחוקים מרחק 13 שנים מהפעם האחרונה שהיו בבית הספר, החופש הגדול התחיל בסוף החודש שעבר (או בתחילת החודש הזה). 1200 ילדים בתל אביב, ועוד כמה אלפים ברחבי הארץ, יצאו לחופש הגדול אבל אולי לא יחזרו ללמוד בשנה הבאה בבתי הספר שלהם. אחד מהארגונים שמנסה לעזור להם ולבטל או לעכב את החוק שעושה את דרכו במעלה המסלול הביורוקרטי בכנסת, יזם הקלטת שיר, שהלחין גיא מרוז (שהיה מלחין וכותב שירים לפני שהחליט להפוך ללוחם צדק טלוויזיוני שכזה) ושמשתתפים בו כל מיני אנשי טלוויזיה, פוליטיקאים ומוזיקאים. זה אולי לא ישנה בהרבה את מערכת ההחלטות של האנשים שיזמו והאנשים שאחראים לקדם את החוק הזה, אבל אולי זה יעורר מודעות מספיקה בשביל אחד מהנושאים הקטנים שמתרוצצים באוויר והופכים את המקום שאנחנו חיים בו לאפל יותר.
ובפינת המתים המוזיקליים השבועית: ראמלזי, מחלוצי הראפרים הניו יורקיים, שהיה גם אמן חזותי, אמן גרפיטי, ואיש מוזר באופן כללי שכזה, נפטר בשבוע שעבר בגיל 49 באותה הדרך המסתורית שבה חי.
2. Versus the Spin – June Edition
חודש אחד סיים את דרכו, חודש אחר התחיל לתקתק את דרכו קדימה, ומה שזה אומר בעיקר הוא שהגיע הזמן לעוד מהדורה של Versus the Spin. הנה היא:
1 | Tom Waits – Kentucky Avenue | ||
רוב השירים של טום ווייטס ספוגים באלכוהול במידה כזו שכל מילה שלא נמצאת במקום עלולה להבעיר אותם. חלקם נשמעים כמו הזיות שיכורות על זאבים מצוירים בלונה פארק. אבל מדי פעם ווייטס מפציע מבעד לפרסונת האיש שמשוטט בסמטאות האפלות והאחוריות של הערים הגדולות ומביע את הרגשות הבסיסיים שכל אדם בגילו עשוי להביע (אף על פי שכשהוא הקליט את השיר הזה הוא היה הרבה יותר צעיר ממה שהוא עכשיו) – בשיר הזה, למשל, ווייטס המבוגר לוקח את ווייטס הילד לטיול במחוזות הילדות שלו, ומשלב את התמימות שהיתה לו אז עם ההיכרות האינטימית עם הצדדים האפלים יותר של החיים. | |||
לשמוע | לקנות | ||
2 | Desaparecidos – Greater Omaha | ||
קונור אוברסט הוא אחד מהיוצרים הכי פורים שמתפקדים בעולם האינדי האמריקני הרחב היום, ובין כל שאר הדברים שעשה וזנח במהלך השנים יש גם את הלהקה הזו, מעין להקת פאנק, או לפחות להקה כבדה, רועשת ומשוננת יותר מהמוזיקה שהוא עושה בדרך כלל. | |||
לשמוע | לקנות | ||
3 | Bruce Cockburn – If I Had a Rocket Launcher (live in the Columbia Records Radio Hour | ||
ברוס קוקבורן התחיל את דרכו בתור זמר רוק, אחר כך זמר פולק ואחר כך התחיל לזרזף נושאים פוליטיים ואנושיים שונים ומשונים לתוך המוזיקה שלו. הפעם הראשונה שבה קהל המאזינים שלו הבין שהשירים שהם שומעים הם בעלי גוון קצת יותר מחאתי ממה שהם ציפו לו היה כשהשיר הזה, שמדבר על תקיפות של צבא גואטמלה על מחנה פליטים גואטמליים במקסיקו, הפך להיות להיט מינורי גם בארה"ב. | |||
לשמוע | לקנות | ||
4 | Queen – We Will Rock You (live) | ||
כש-Queen הקליטו את השיר הזה, שמתחלק לשליש שיר מחאה, שליש שיר שמטרתו לעודד צעירים מפגינים ושליש שיר שמטרתו לסטור לאנשים על לחיים ולשכנע אותם לעשות משהו, בקשר לכל דבר, הם לא ציפו שהשיר הזה יהפוך להיות להיט כל כך גדול שימצא את דרכו בעיקר לאירועי ספורט. באיזשהו שלב, כשנמאס להם מהדרך שבה השיר נשמע בדרך כלל – מלווה במחיאות הכפיים הקצביות שמקלות על הקהל מאד לקחת חלק בביצוע השיר, הם החליטו לבצע אותו בדרך שונה לחלוטין בהופעות. בהופעה שאתם שומעים כאן, שלקוחה מתוך בוטלג שהפרטים לגבי ההופעות שמבוטלגות בו הם מעורפלים, הם נותנים לקהל את מה שהקהל מצפה לו, ממש בתחילת ההופעה, ומיד עוברים לגרסה שהם רוצים לנגן. | |||
לשמוע | לקנות (את הגרסה המקורית) | ||
5 | Chris Mills – Escape from New York | ||
כריס מילס הוא בדרך כלל איש שכותב שירים על גיטרה אקוסטית וככה הוא בדרך כלל נשמע. הפעם, מעורבת בשיר הזו קבוצה קטנה של כלי נשיפה ומעט כלי מיתר, מה שגורם לשיר הזה להישמע כמו שרטוט בשחור לבן שכמה שפופרות צבע ניתזו עליו בבת אחת. | |||
לשמוע | לקנות | ||
6 | Billy Bragg – Brickbat | ||
בילי בראג הוא בדרך כלל אמן עם אג'נדה פוליטית די נוקשה, שכותב שירים על הנושאים שהוא מאמין בהם ומתעקש שאנשים יקשיבו להם, לפחות, ויחוו את הדעה שלהם לגבי הנושא. מעט לפני הקלטת האלבום הזה הוא גם הוסיף את התואר "אבא" לרזומה שלו, והשיר הזה מדבר על הניגודיות בין המחאה הפוליטית והחברתית שהוא רוצה לקחת חלק בה לבין המחויבויות שלו כאיש משפחה ואב לילד. אני אמנם לא רוצה לפוצץ את הלילה האחרון של הפרומס, אבל אני בהחלט מזדהה עם החלק השני. | |||
לשמוע | לקנות | ||
7 | Einsturzende Neubauten – Ende Neu | ||
כשהייתי צעיר יותר וכל הכתבים הצעירים של "משהו" ו"ראש 1" היו מבוגרים ממני, השם Einsturzende Neubauten נזרק במדורים שם בתור איזושהי הוכחה של ידע בלתי ניתן לערעור במוזיקה אלטרנטיבית. השם המוזר הזה, של להקה שחייבת להיות להקת אידנסטריאל (לפחות לגבי זה צדקתי, במידה מסוימת), נשאר רחוק ממני ולא מוכר לי עד ששני דברים קרו: גיליתי שבליקסה בארגלד, הגיטריסט עטור התהילה של הלהקה של ניק קייב, הוא גם הסולן והמנהיג של הלהקה הזו; וגיליתי שיר שנקרא "The Garden", שלא נשמע תעשייתי או מאיים בכלל. את האלבום הזה, שהשיר ההוא לקוח מתוכו, היה קשה במיוחד להשיג, מאיזושהי סיבה, אבל מרגע שגיליתי אותו הוא הפך להיות אחד מהאהובים עליי של הלהקה – אולי מפני ואולי למרות שהוא הכי נגיש שלהם. שיר הנושא, שהוא מעט יותר תעשייתי ומעט פחות נגיש משאר השירים באלבום, הוא דוגמא טובה לאקלקטיות של מה שהם מסוגלים לעשות – הכל בתוך אלבום אחד. | |||
לשמוע | לקנות | ||
8 | Anders Widmark – Habanera Variations | ||
פה ושם מוזיקאי ג'אז ניסו לקחת יצירות קלאסיות ולתרגם אותם לדיאלקט המיוחד של ג'אז. בדרך כלל המטרה היתה להפוך את המוזיקה הקלאסית לנגישה יותר ומובנת יותר – ז'אק לוסייה עשה קריירה מעיבוד יצירות של באך לקטעים ג'אזיים קצרים וגם את המוזיקה של וויליאים (או וונדי) קרלוס, שאפשר לשמוע בפסקול של "התפוז המכני", אפשר להגדיר אולי, בתור ג'אז. אבל אף מוזיקאי לא ניסה לתרגם אופרה שלמה לג'אז, עד שאנדרס ווידמרק, פסנתרן שוודי, החליט להרים את הכפפה ולנסות. בעיבוד שלו יש מעט מן הרמיה – זו לא בדיוק כל האופרה אלא קטעים נבחרים, ומוכרים יותר, מהאופרה, בעיבודים ג'אזיים, אבל ההתמודדות שלו, שמתחילה בהתחלה ומסתיימת בסוף, היא בהחלט חוויה נעימה להאזנה. | |||
לשמוע | לקנות | ||
9 | מאיר בנאי – עננו | ||
מאיר בנאי חזר בתשובה, וכאחרים מבני משפחתט שעשו את זה, לפחות מבחינה מוזיקלית אי אפשר להרגיש. באלבום האחרון שהוציא בינתיים, "שמע קולי", עיקר השירים הוא אמנם אוסף של שירי הלל לאלוהים, שבנאי גילה מחדש, שירים שהוא כתב ושכתבו אחרים במהלך שלושת אלפים השנים האחרונות במסע החיפוש אחרי הדרך לאהוב את האל הזה, אבל השיר האחרון הופך את הכל להרבה יותר אנושי. אחרי כמות כזו של שירים שבה בנאי מהלל את הדרך שבה למד להכיר את אלוהים, הוא שואל את אלוהים את השאלה שהופכת את הכל לנגיש הרבה יותר לנו – האם אתה בכלל מקשיב? מה שאומר, לי לפחות, שגם לאלו שחוזרים בתשובה עדיין אין את כל התשובות. | |||
לשמוע | לקנות | ||
10 | Qui – Echoes | ||
כש-Qui, צמד של מתופף וגיטריסט שגם שרים מדי פעם ועושים מוזיקה שמשלבת פאנק, מטאל ורוק מתקדם (עד כמה שאפשר לשלב את שלושת הדברים האלה), החליטו לצרף אליהם את דיוויד יאו, לשעבר הסולן של Jesus Lizard ומומחה ללא מתחרים בכל מה שקשור להפיכת מוזיקה לכאוס כמעט מוחלט, המוזיקה שלהם בהחלט שינתה את הכיוון שלה והפכה למשהו הרבה יותר מורכב, והרבה יותר בסיסי, בבת אחת. השיר הזה דווקא לא מייצג את מה שקורה בשאר האלבום, הראשון של הלהקה המורחבת, שיצא ב-Ipecac, אבל הוא כן מראה מה יכול לקרות כשדיוויד יאו נרגע. | |||
לשמוע | לקנות | ||
11 | Gary Jules – Pills | ||
רובנו מכירים את גארי ג'ולז מהביצוע האיטי והמהורהר שלו ל-"Mad World" של Tears for Fears – השיר שממשיך ועוזר ולהפוך את "דוני דארקו" לסרט אפילו עוד יותר לא מובן. והשיר הזה, שנמצא באלבום שממנו לקוח השיר שנמצא כאן, הגיע לסרט בזכות מזלו הטוב של גארי ג'ולז, חבר של האדם שכתב את המוזיקה לסרט. אבל כל השירים שמובילים לשיר הזה, האחרון באלבום, גם הם ראויים לתשומת ליבנו. המוזיקה שלו, שהיא הכלאה אפקטיבית של אליוט סמית' וסיימון וגרפונקל, זוכה להדגמה קצרה כאן. | |||
לשמוע | לקנות | ||
12 | Kelly Joe Phelps – Fare Thee Well | ||
נפלא, אמרתי לעצמי כש-eMusic פרשו בפניי את רשימת האלבומים שהם ממליצים לי לקנות החודש. אלבום חדש לקלי ג'ו פלפס, ששמעתי מוזיקה שלו רק באקראי ובנפרד, ועכשיו תהיה לי הזדמנות לשמוע אלבום שלם של מה שיש לו להציע. כששמעתי את האלבום הוא די הפתיע אותי – אלבום שלם של שירי בלוז, כשפלפס מלווה בגיטרה, שעליה הוא מנגן רק עם סלייד. כשהלכתי לוויקיפדיה לברר עוד קצת על האלבום, שהמילים "יורש חדש לג'ון מרטין" ריחפו מעליו, שתי הפתעות נוספות חיכו לי – זה לא האלבום האחרון של פלפס, אלא האלבום הראשון, ואלו לא סטנדרטים של בלוז, כמו שחשבתי, אלא, ברובם, שירים מקוריים שלו. | |||
לשמוע | לקנות |
את האוסף, כהרגלנו, תוכלו למצוא כאן למשך השבועיים הקרובים.
זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – ג'וני דפ הוא זיקית. זאת אומרת, בסרט החדש הזה.
נשלח: 4 ביולי, 2010. נושאים: Versus the Spin, אוסף מתנה!.
תגובות: 1
| טראקבק