The gospel according to whom

1. האחרון בנתב"ג שיסגור את הדלת

עושה רושם שמשהו משתנה בתפיסה של מפיקי ההופעות החיות של אמנים מחו"ל בישראל. עד לא מזמן – עד השנה האחרונה – התפיסה היתה שאם אמן רוק או פופ מחו"ל (לגבי אמנים של ג'אז ושל מוזיקת עולם היו, ועדיין יש, חוקים אחרים) לא יכול למלא אצטדיון במעריצים, ואם אי אפשר למכור כרטיסים להופעה שלו ב-200 ש"ח ומעלה, לא משתלם להביא את האמן מחו"ל. מישהו קם במהלך השנה האחרונה ואמר, "למה לא?" אם אמן יכול להופיע במועדון, בסדר גודל כזה או אחר, בארה"ב, באנגליה, או בכל מקום אחר באירופה, למה שלא יופיעו במועדון גם כאן?

וכך, אחרי שהיינו מדינה שרואה בביקור של אמן מחו"ל, באצטדיון רמת גן, או בלומפילד, או בריכת השולטן, או קיסריה, נס משמיים, ומשהו שצריך להתכונן בשבילו, ולקנות כרטיסים בשבילו, כמה חודשים מראש, הפכנו להיות מדינה שיכולה לבחור בין שני אמנים מחו"ל באותו היום – כמו בכל עיר מערבית מתוקנת אחרת.

התפיסה החדשה הזו מביאה לנו, בין השאר, את ה-Melvins בסוף החודש, ואת ה-Stooges, בלונד רדהד ומגהדת' בהמשך הקיץ, והשבוע קיבלנו עוד שתי בשורות משמחות – ב-9 ביוני יופיעו כאן מייק פאטון וכריסטיאן פנז, וב-5 במאי יופיע כאן ג'ון וויז. שתי ההופעות האלו, דרך אגב, הן באדיבות ובארגון לבונטין 7, שמביא די הרבה אמנים "אלטרנטיביים" מחו"ל – בחודשים האחרונים הם הביאו, בין השאר, את ג'ייסון פורסט ואת Planningtorock, אבל הם לא זוכים ליחסי הציבור שלהם זוכים מפיקים של הופעות אחרות, וחבל.

את מייק פאטון עושה רושם שאין צורך להכיר לכם. קרוב לוודאי ששמעתם לפחות על אחת מהלהקות שהוא היה בהן ואם לא, בושו, היכלמו ולכו לחפש משהו שלו. הפעם האחרונה שהוא היה כאן בארץ היתה כחלק מ-Faith No More, ב-1995, ומאז אף אחת מהלהקות האחרות שלו לא ביקרה בארץ. ההופעה עם כריסטיאן פנז – שנחזור אליו עוד רגע – היתה פרויקט חד פעמי בפסטיבל "סונאר" האחרון, כחלק מעוד כמה הופעות משותפות של מייק פאטון באותו פסטיבל – עם קאאדה וראזל, בין השאר, ומתוכננת להיות סיבוב הופעות שלם, שיתחיל במאי ויסתיים אצלנו בבארבי.

כריסטיאן פנז הוא מוזיקאי אלקטרוני אוסטרי, שהמוזיקה הייחודית שלו מבוססת על העובדה שעל אף שהוא מתעסק בעיקר באלקטרוניקה ומוזיקה מבוססת מחשב, הוא גם גיטריסט לא רע. הוא מנגן בגיטרה ישירות לתוך המחשב, ומעבד את צלילי הגיטרה לצלילים לגמרי אחרים. שני אלבומי הסולו האחרונים שלו, "Endless Summer" ו-"Venice", הם נקודה מצוינת להתחיל בה. ב-Venice יש קטע בשם "Transit" שבו מתארח דיוויד סילוויאן – שכריסטיאן פנז לוקח חלק נכבד באלבום האחרון שלו, "Blemish". אחת מההופעות של פנז נכנסה לאחרונה לרשימת 60 ההופעות הטובות ביותר בהסטוריה של מגזין The Wire, ואם מוסיפים לנוסחה את מייק פאטון, שאני בטוח שגם הופעה אחת או שתיים שלו נכנסו לאותה רשימה, אפשר להבין שזאת הולכת להיות הופעה מאד ייחודית.

ג'ון וויז שיתף פעולה בעבר עם Wolf Eyes ו-Merzbow. אני חושב שזה צריך להיות מספיק בשביל להסביר איזה סוג של מוזיקאי הוא. אם לא, מדובר במוזיקאי שעושה הרבה מאד רעש. גם הוא עובד עם לפטופ, ומוציא ממנו רעשים שהיו גורמים לראסל לאסוול לצאת מהחדר בשאט נפש. אם אתם לא מסוג האנשים שיוצאים מהחדר כשהמוזיקה עושה רושם שמשהו רע מאד קרה לדיסקמן / אמפי3 שלכם, אתם תשמחו לדעת שהוא מגיע להופעה בלבונטין 7 ב-5 במאי (וגם, כנראה, אחת בירושלים). כאן אתם יכולים לשמוע כמה דוגמאות למה שהוא יודע לעשות.

2. הוא מנגן מוזיקה, מראה תמונות וסרטי ווידאו, וגם מציל חיים

את הסיפור הזה מצאתי באינטרנט באחד משיטוטיי, ואני תמיד שמח לקרוא על פונקציות חדשות של האיי פוד – אבל זאת כנראה פונקציה שאפילו אפל לא חשבו עליה.

חייל בשם קווין גראד, יצא עם היחידה שלו לסיור בתיכרית יום אחד, וכשהיחידה פנתה באחד מהצמתים, עירקי חמוש בקלצ'ניקוב פנה בכיוון ההפוך. גראד והעירקי ראו אחד את השני ראשונים ופתחו באש. שניהם מצאו את עצמם על הרצפה – העירקי הרוג, גראד לא. גראד, שהכדור פגע בו בצד השמאלי של החזה (איפה שהלב נמצא, בדרך כלל), איחסן את האיי פוד שלו בכיס של החולצה באותו צד. הכדור פגע באיי פוד, והחיים של גראד ניצלו. הסיפור היה יכול להיות ארוז יפה אם בדיוק באותו הרגע האיי פוד השמיע את Bullet in the Head באותו הזמן, אבל לא. תמונות של האיי פוד השבור פורסמו בפליקר, ומישהו שמכיר מישהו שמכיר את החייל טוען שאפל שמעו על המקרה והולכים לשלוח לו איי פוד חדש. בכל מקרה, אני בעד שאפל יתחילו לעבוד כבר עכשיו על שיטות להצלת חיים אקטיבית בדור הבא של האיי פוד (או איי פון, אם הם מתעקשים לקרוא לו ככה) – ברגע שהמיקרופון הזעיר השתול בתוך האיי פון מזהה רעש שמזכיר לו יריה, הוא מיד עוטף את המאזין בכרית מתנפחת ענקית שתגלגל אותו למקום מבטחים.

זה הכל להשבוע. ושוב, אני מתנצל על שכמות הלינקים השבוע היא די דלילה וזה שוב בגלל השעה. עכשיו אפילו יותר מאוחר מהפעם שעברה. שיהיה המשך חג שמח וצאו לטייל.