The gospel according to whom

1. לפני הכל

הפארסה המשפטית של ד"ר פיטר ווטס, סופר המדע הבדיוני שהואשם בתקיפה אחרי שיצא מהמכונית שלו במעבר הגבול בין ארה"ב לקנדה ושאל את שוטרי הגבול למה הם פותחים את תא המטען שלו, הסתיימה, למזלו ולמזלנו בשאר העולם החופשי, בלי שהוא צריך לבלות זמן מאחורי סורגים.  אחרי שחבר המושבעים הרשיע אותו, השופט החליט להימנע מלתת לווטס את העונש המירבי והחליט להסתפק בקנס.  ווטס חזר, חופשי ומאושר, לקנדה.

חג הפועלים, באופן אירוני, נחגג השנה דווקא בשבת.  לכבוד החג, קסטה עורכת את המיקסטייפ הפומבי הראשון שלה ומציעה אותו כאן, ולפחות לפי רשימת השירים, הוא נראה מאד מוצלח.

Anova Records מציעים, לאחד מתוך האנשים שיפתרו את חידון רוקפור שלהם, את כל האלבומים של רוקפור, ולארבעים אחרים את האלבום האחרון של הלהקה, "העולם המופלא", חתום על ידי כל חברי הלהקה.  והם גם מחתימים את אלברט בגר, אחד מהמוזיקאים הישראליים הכי מעניינים שיש לנו עכשיו, שיוציא את האלבום הקרוב שלו, "Peacemaker", שם.

מצד אחד, גיל סקוט הרון הודיע מעל גבי הבמה בהופעה בלונדון שהוא מבטל את ההופעה שלו כאן.  מצד שני, חברת ההפקות "נרנג'ה", שמביאה אותו לארץ, לא יודעת מזה שום דבר.  רציתי לכתוב כמה דברים על הפחדנות של גיל סקוט הרון – וזו פחדנות, לא עמדה פוליטית, כאשר הוא משנה את דעתו בגלל איומים ושכנועים – אבל גיאחה כתב את זה בצורה נפלאה ב-Ynet, ואני פשוט אפנה אתכם אל הדברים שלו.

ובפינת המתים המוזיקליים השבוע:   אמנם לא השבוע, אבל איכשהו הצלחתי לפספס את זה בשבוע שעבר – פיטר סטיל, הסולן עמוק הקול של Type O Negative, שזייף את מותו פעם, לא זייף את מותו הפעם, בגיל 48, מדום לב.

2.  Versus the Spin – April Edition

סוף החודש הגיע.  זה אומר שהגיע הזמן לשנים עשר שירים, רנדומליים רק במקצתם, במהדורה הנוכחית של Versus the Spin.  הנה:

1		Ray Davies with the Dossoff Chamber Choir – Working Man's Cafe (live)
		התרומה הצנועה שלי לחג הפועלים הממשמש ובא – שיר של ריי דייוויס שממשיך את המסורת המפוארת שהתחיל עם ה-Kinks – שירים פשוטים, קליטים, שנכנסים לראש, תופסים שם מקום טוב ונשארים לגור.
		לשמוע	לקנות
2		Kante – Ituri
		אני לא יודע יותר מדי על Kante, קצה בגרמנית, פרט לעובדה שקניתי את האלבום הזה קצת על סמך חוש וקצת על סמך העובדה שחשבתי שהשם שלו הוא המקבילה הגרמנית ל-Twilight – ואני נוטה לקנות כל אלבום שיש בו את המילה הזו פרט לפסקולים של הסרטים ההם. לא גיליתי הרבה יותר מדי על הלהקה מעבר לעובדה ששם האלבום הוא לא המקבילה הגרמנית לדמדומים, אלא לאורות גבוהים, ושגם כשמתרגמים את דף הוויקיפדיה שלהם לאנגלית זה נשמע כמו מישהו גרמני מנסה להסביר באנגלית עילגת מי הם. אני אתן למוזיקה להציג אותם, אם כן.
		לשמוע	לקנות
3		Morphine – You Look Like Rain
		Morphine, שהיו צריכים להמציא ז'אנר מוזיקלי חדש בשביל להגדיר את עצמם – "רוק נמוך", היו טריו רוק במהלך רוב שנות התשעים שהרכב הכלים שלהם היה לא שגרתי – באס, סקסופון ותופים. אין גיטרות, אין קלידים, אבל המוזיקה שלהם, שלדית ובסיסית, היתה כל כך הרבה יותר יפה דווקא בזכות זה. התקף הלב שגרם למארק סנדמן, הסולן והבאסיסט של הלהקה, להתמוטט על הבמה ב-1999, קטע את המוזיקה הזו והשאיר אותנו עם מעט מדי מוזיקה מוקלטת שלהם.
		לשמוע	לקנות
4		Shining – Magazine Rwrk
		אי אפשר להאמין לזה כשמקשיבים להם, אבל הלהקה הנורווגית הזו היתה פעם הרכב ג'אז אקוסטי נורמלי לחלוטין. מאז הם שילבו אלמנטים של רוק כבד ומוזיקה אלקטרונית בג'אז שלהם, עטו על עצמם חליפות נינג'ה והפכו ללהקה אחרת לחלוטין.
		לשמוע	לקנות
5		Bilal – Love Poems
		בילאל הוא גם השם הפרטי של הזמר הזה וגם ראשי תיבות שהמציא לעצמו – אהוב, אינטיליגנטי, מלא תשוקה וחי את זה. ובאלבום הראשון שלו הוא מראה את זה ב-17 שירים שונים. האלבום, שהופק ע"י ד"ר דרה, תפס את תשומת ליבם של הרבה מהאנשים האחרים בתחום, והשיר הזה הוא דוגמא טובה למה שתפס את תשומת הלב שלהם.
		לשמוע	לקנות
6		Jesus Jones – Right Here, Right Now
		למשך כמה שניות בתחילת שנות התשעים, "קיץ האהבה" הבריטי ומקבץ הלהקות שקמו במסגרתו גרמו להיווצרותו של מיני ז'אנר חדש – אינדי דאנס. Jesus Jones היתה אחת מהלהקות שלקחו חלק ביצירת המיני ז'אנר הזה, באמצעות שילוב של מוזיקת פופ עם מקצבים הרבה יותר רקידים. על אף שהם די נעלמו מעיני הציבור מאז השיר הזה, הם המשיכו לעשות מוזיקה עד תחילת העשור שעבר.
		לשמוע	לקנות
7		Peeping Tom – The Birthday Song
		מייק פאטון, שאמור להגיע שוב לארץ באוגוסט עם ההרכב הנוכחי שלו, "מונדו קאנה", הקים הרכב אחר ממספר של חברים משתנים להקלטה, שכללו אנשים שניגנו איתו בהרכבים אחרים – וגם בהרכב הנוכחי. הוא קרא להרכב הזה "Peeping Tom", וההקלטות שהתארכו, הובילו לדרך התגובה הנפוצה ביותר של דור האינטרנט להקלטות שמתארכות. חלק מהשירים מצאו את דרכם לאינטרנט ונפוצו לכל עבר הרבה לפני שהאלבום היה גמור. כשהאלבום יצא באופן רשמי, כמעט חצי שנה אחר כך, כמעט אף אחד מהשירים ההם, שהודלפו לרשת, לא היה באלבום. אפילו הסגנון המוזיקלי של האלבום, שאירח הרבה מאד אמנים לא שגרתיים בשירים לא שגרתיים, היה אחר לחלוטין. זה, למשל, אחד מהשירים שלא מצא את דרכו לאלבום בסופו של דבר.
		לשמוע	לקנות (את האלבום הרשמי)
8		Supergrass – Tonight
		השיר הזה של סופרגראס הופך, תוך כמה שניות של האזנה, לקלאסיקה אינסטנט. כל מה שצריך זה להוסיף מים רותחים.
		לשמוע	לקנות
9		תופעת דופלר – אבל האמת היא
		ביקום מקביל, ברוך פרידלנד, הוא "תופעת דופלר", הוא סופרסטאר. כל אחד ואחד מהשירים האלה מוצא את דרכו למקום הראשון במצעד הפזמונים כשהוא יוצא בתור סינגל, והאלבום הזה מגיע במהירות לאלבום זהב, נמכר הרבה יותר מהר משהוא יכול להיות מיוצר. אבל אנחנו לא ביקום מקביל, ו"תופעת דופלר" נשכחה מאד מהר, והאלבום הזה כמעט ולא מושמע, ואת המעט שאפשר לשמוע מהשירים שפרידלנד כתב, אפשר לשמוע בטקסי זכרון כאלה ואחרים, שם "מקיץ אל החלום" שלו הוא הצלחה גדולה.
		לשמוע	לקנות: בחנות הדיסקים המשומשים המועדפת עליכם, אולי…
10		יוסי בנאי – איפה אני ואיפה הם
		משינה הוציאו החודש אלבום חדש, שכמות התקשורת שהוקדשה לו היתה מעטה ואולי בצדק. את האלבום הם הציעו בחינם למשך זמן מה, אבל אני מעדיף, במקום להקשיב לו, להיזכר בדברים שהם עשו פעם, בימי התהילה שלהם. כמו השיר הזה, שיוסי בנאי כתב ויובל בנאי, בנו, הלחין, ושמכיל ארבע חמישיות משינה ואת השירה הנפלאה של יוסי בנאי.
		לשמוע	לקנות
11		Guns and Roses – Civil War
		ב-1991 שני אמנים הוציאו שני אלבומים במקביל: ברוס ספרינגסטין ו-Guns and Roses. במקרה של Guns and Roses, זה היה בעצם אלבום אחד מחולק לשני חלקים. שני הדברים שחיברו בין האלבומים האלה, העטיפה, שהצבעים השונים הבדילו באמצעותה בין שני האלבומים, והשיר המשותף, "Don't Cry", בשתי גרסאותיו, שכנעו אנשים שעדיף לקנות את שני האלבומים, שנמכרו בנפרד, ביחד. השיר הזה הוא כמעט השיר האחרון שיצא כסינגל משני האלבומים, ובגרסת האלבום שלו הוא שבע דקות וארבעים ושלוש שניות של הדגמה לאיך הלהקה הזו הפכה להיות, לכמה שנים קצרות מסביב לאלבום הזה, לאחת מהלהקות הכי גדולות בעולם.
		לשמוע	לקנות
12		אלון אוליארצ'יק – ניו יורק
		אלון אוליארצ'יק הוא בעיניי אחד מהמוזיקאים הכי ישראליים שיש. ויש בזה משהו אירוני, מפני שאוליארצ'יק לא נולד בארץ, ובילה חלק גדול מהזמן שלו, אחרי כוורת, ובמהלך הקריירה המוזיקלית שלו כסולן, בניו יורק, נושא השיר הזה. השיר הזה, שהוא האהוב עליי של אוליארצ'יק, הוא יפהפה בזכות עצמו, אבל בביצוע הזה, שבו הוא מלווה את עצמו בקלידים וברק חנוך מלווה אותו בגיטרה ואין שום דבר שיסתיר אותם ושיגן עליהם, הביצוע הוא כל כך הרבה יותר שביר ועמוק.
		לשמוע	לקנות

אתם יכולים למצוא את האוסף כאן, ושם הוא יהיה למשך השבועיים הקרובים.

זה הכל להשבוע.  עד השבוע הבא –  הוא צריך לפחות לקבל נקודות על הרעיון.  סילבסטר סטלונה מכנס את רוב כוכבי סרטי הפעולה של שנות ה-80 וה-90 לחגיגה אחת אחרונה.