The gospel according to whom

באחד מהפרקים של סדרת המדע הבדיוני המוצלחת אך הנשכחת ״Odyssey 5", טייס (אם אני זוכר נכון) שהתנדב להשתתף בניסוי שבו הוא הועבר למימד אחר, נתקע במימד הזה. בעולם הפיזיקלי שהסדרה המציאה, כל המימדים נמצאים מסביבנו אבל אנחנו לא יכולים לקלוט אותם עם החושים שלנו, ולכן הטייס נמצא באותו מקום כמו האנשים שהשאיר מאחור, רואה ושומע אותם בזמן שהם לא רואים או שומעים אותו, נמצא במרחב ובזמן שהם מוסטים רק מעט מהמרחב והזמן שאנחנו מאכלסים.
מבחינה מוזיקלית, The Crimea בטח מרגישים כמו הטייס הזה. פרט למוזיקה שלהם, שהיא מעניינת וראויה לתשומת לב בזכות עצמה, הם גם חשבו על כמה רעיונות שיווקיים שהקדימו את זמנם, ונדמה שכשהגיע הזמן לרעיונות האלה ולהקות אחרות, בריטיות גם הן אבל מצליחות יותר, הציעו את הרעיון באלבום משלהם המהלך הוכרז כמהפכה בעולם העסקי של המוזיקה, אבל The Crimea נשארה באיזשהו מרחב אחר, נידונה לצפות ולהקשיב אבל לא נראית, לא נשמעת ולא מורגשת.
דוגמא אחת: אחרי שעברו את דרך החתחתים הרגילה של חתימה על חוזה הקלטות עם חברה גדולה ופיטורין מהחברה הזו כשמכירות האלבום לא היו פנומנליות כמו שהחברה ציפתה (ול-The Crimea זה קרה פעמיים, תחת שני שמות להקות שונים), ואחרי המסלול הרגיל השמור ללהקות מוכשרות במיוחד באנגליה – ג׳ון פיל, הקדוש המגן של להקות שמגיעה להן הצלחה רבה יותר ממה שהן מקבלות, השמיע כל אחד מהשירים באלבום הראשון שלהם בגרסאות הדמו שלהם בתכניתו ודירג אותם ברשימת השירים החגיגית שלו בחג המולד במקום גבוה יותר מלהקות כמו The White Stripes, הם זכו לתמיכה והצהרת נאמנות מלהקות ואמנים אחרים, מצליחים יותר ואפילו זכו להופיע פעם אחת ב-Top of the Pops – הם החליטו להציע את האלבום הבא שלהם, לפחות למשך החודש הראשון של חייו, להורדה חינם באתר שלהם. התכנון המקורי שלהם היה להציע את האלבום שלהם להורדה באתר מסוף חודש אפריל 2007, שבועיים לפני תאריך יציאת האלבום הרשמי, ועד סוף חודש מאי, ואז למכור את האלבום בצורה הרגילה. על אף שהאלבום עדיין מוצע בגרסת הפלסטיק והאלומיניום שלו, ובתשלום, הגרסה החינמית עדיין מוצעת באתר. The Crimea חשבו באותה דרך עסקית שבה חושבים הרבה אמנים שמציעים את המודל הזה היום – הכסף האמיתי נמצא בהופעות, בכל מקרה, ולכן אלבום שלם בחינם יכול להיות פרסומת מצוינת להופעה. אני מקווה ש-111 אלף האנשים שכבר הורידו את האלבום מצאו את עצמם, באיזשהו שלב, בהופעה של The Crimea, אבל הלהקה הצליחה לפחות לתפוס את תשומת ליבם של כמה מהאנשים הנכונים – רג׳ינה ספקטור התאהבה כבר באלבום הראשון, ושיר של הסולן, דייבי מק׳מנוס, בהקראתה, היה אמור לפתוח את האלבום אבל לא יכל להיכנס מהסיבות המשפטיות והעסקיות שבגללן הלהקה החליטה להוציא את האלבום בחינם מלכתחילה, אבל היא צירפה את הלהקה כמופע החימום שלה בסיבוב ההופעות שלה באנגליה. הם גם חיממו את Stereophonics, ששלושת חברי הלהקה הם מעריצים מוצהרים, ושהמתופף המקורי והמנוח של הלהקה, סטוארט קייבל, אירח אותם במספר הזדמנויות בתכניות שלו כשהפך ממתופף לכוכב טלוויזיה וולשי. השיר הקליט במיוחד מהאלבום, ״Loop a Loop", נבחר כשיר לפרסומת של מסטיק נמכר למדי.
כשמקשיבים לאלבום עצמו, קשה להאמין שמדובר במשהו שלא נמכר במאות אלפי עותקים. כל אחד מהשירים מכיל רעיון מוסיקלי שלא שמעתם קודם, חלקם מכילים אפילו כמה מהם. הקשר בין המילים לא תמיד מובן, אבל ההרגשה שמועברת, התמונה שנצבעת בעזרתן, היא מובנת כמעט מיד. אפשר למצוא בתוך עצמנו את מקומו של המוזיקאי המתוסכל, שמוצא את עצמו עובד ב״דומינו׳ס״, לא מצליח להיות מקודם למשרת מנהל מפני שהוא מסרב להתמסד, ומסתפק בשירה מול המראה עם מברשת בתור מיקרופון של ״Ever Fallen in Love"… של הבאזקוקס. אפשר להבין, אף כל פי שהדימוי הוא מעורפל וסבוך, למה מתכוון מק׳מנוס כשהוא אומר שהגיהנום הוא אגם קפוא שמפשיר באביב. או כשהוא שר ביחד עם אנני מיי מ-Paris Motel את השורות האלה: ״אני צריכה אותך כמו תאום סיאמי / אני מרגיש אותך כמו כנף שבורה״.
מבחינה מוזיקלית, The Crimea עושים את כל מה שהם יכולים וצריכים במסגרת לוח הצבעים הרחב שיש להם – רגל אחת של הלהקה עומדת יציב בתוך עולם הצלילים של הרוק האלטרנטיבי הבריטי, אבל הרגל השניה מרחפת בחלל, עוברת בדרך גלקסיות רועשות יותר ופחות, כאלה שהפאנק שולט בהן וכאלה שגיטרה ספרדית מחושבת מעצבת את השמיים שלהם.
האלבום הזה הוא קצר יחסית – אחד עשר שירים מתחילים ומסיימים את דרכם בפחות מארבעים וחמש דקות, ול-Crimea יש בטח עוד כמה רגעים מוזיקליים מדויקים שהם היו מעוניינים לנצל, אבל הם דואגים גם לבעיה הזאת, ואחרי שלוש שנים של שתיקה יחסית, הם מתכוונים ללכת נגד הכיוון שרוב העוסקים בעסקים מוזיקליים טוענים שאנחנו הולכים בו -מעבר משוק של אלבומים לשוק של שירים בודדים – ולהוציא אלבום כפול, שהם מסיימים לעבוד עליו בימים אלה. אני, למשל, מוכן לשלם הפעם כל מחיר שהם ידרשו. אני בטוח שהאלבום הזה יהיה טוב לפחות פי שתיים.

את האלבום השני, ״Secrets of the Witching Hour", אפשר להוריד בחינם מכאן.

ובדף החללשלי שלהם אפשר למצוא כמה שירים שכנראה ימצאו את דרכם לאלבום החדש.

זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא –  לא דברים שקרו באמת.  לא מבוסס על סיפור אמיתי.